The smart Trick of ספאם That Nobody is Discussing

החוק בישראל אינו מגדיר היטב כמו בארה״ב את ההבדל בין ריבית לעמלה, ולכן דוחפים ללווים ריבית בתור עמלה. זה לא הוגן כלפי הלווים.

Alternatively you could e mail the organisation to inform the sender about the situation and request them to prevent sending you promoting email messages (remembering to keep a duplicate of any correspondence).

בנוסף לכך, הבנק גם מאפשר לכם לפדות את הפקדון בכל שלב (הוא מה שנקרא ״נזיל״), ולא אומר לכם ״אני מצטער, הלוויתי את הכסף וההלוואה תחזור רק עוד שנתיים, בבקשה המתן״.

בתרשים ניתן לראות בצבע כחול את ההכנסה הכספית נטו של משק בית בכל עשירון בישראל, ובסגול את ההוצאה הכספית נטו.

בהנתן ההבדלים האלה, אני מנסה לשאול שלוש שאלות בפוסט הזה:

התאוריה הכלכלית אומרת שלאורך זמן ארוך (עשרות שנים), מחירי דירות אינם צריכים לעלות בצורה ריאלית כמעט כלל. אם מסתכלים על נתונים של ארה״ב, למשל, זה המצב.

החישוב של השווי העצמי הוא פשוט יחסית - סוכמים את סך הנכסים ואת סך החובות בנפרד, ואז מחסרים את החובות מהנכסים. דווקא חלק החובות הוא הפשוט - אם תפתחו את חשבון הבנק שלכם תראו את יתרת החובה (מינוס) שלכם.

לו רק היינו מופנמים יותר או מרגישים בנוח להפנים את צריכתנו, לא היה לישראלים קושי כלל להגיע לפרישה מוקדמת.

 את החלק השני פותח קרנגי בהצבת השאלה שעבורה לדעתי נכתב המאמר. קרנגי אומר (בפרפרזה), "אם אנו מסכימים שאי שוויון בהכנסות והצטברות עושר רב בידי מעטים הוא חוק טבע והוא טוב במהותו, מה עלינו לעשות עם כל הכסף שנוצר?".

לפני הצגת פרטי השיטה, כמה מילים חיוביות. אני חושב ש"הסולידית" הוא בלוג מצוין לחינוך פיננסי בתחום ההשקעות ("מה לעשות אם יש לי כסף פנוי"), ואיני מופתע שהוא הפך לאחד הבלוגים הנקראים בישראל בתקופה כה קצרה.

נניח שתרצו לענות על השאלה הזו - "מה מצבי הכלכלי" עבור עצמכם - כיצד תעשו זאת?

איך מפשרים בין הנתונים המרהיבים של ישראל דואר זבל על השיפור המתמיד עם תחושת הנאחס שתקפה לאחרונה את הציבור?

לא ראינו גידול כזה. להיפך - יש קיטון לאורך זמן בכמות המשיכות.

לסיום, הוא נוגע בקצרה בשאלת השאלות ״האם כדאי להשקיע בהלוואות עמיתים״.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15

Comments on “The smart Trick of ספאם That Nobody is Discussing”

Leave a Reply

Gravatar